<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — שער ל"ו</h1>
<h2>דף פו.</h2>
דין המוכר שטרי חוב שיש לו על אחרים ואח"כ מוחל אותן לאותם שלוו ממנו. וכגון ראובן שיש לו שטר חוב על שמעון ומכרו ללוי והניח לו מקצת הדמים שימתין לוי על שמעון עד שיגיע זמנו ואח"כ בא ראובן ומחל אותו לשמעון אין על שמעון לפרוע כלום ואין יכול לוי לתובעו אעפ"י שקדמה לקיחתו של לוי באותו שטר משום דאמרינן דאתיא מחילתו של ראובן ובטלה לקיחתו של לוי ויחזור לוי על ראובן בדמים שנתן לו. והיכא שמת ראובן נמי לאחר שמכר לוי אותו שטר חוב ובא יורש של ראובן ומחל אותו לשמעון הוי מחול ואין לוי יכול לתבוע את שמעון, כדגרסינן [ב"ק פ"ט ע"א] אמר שמואל המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וגרסינן [כתובות פ"ה ע"ב] קריבתיה דרב נחמן זבינתה לכתובתה בטובת הנאה. אינסיבא ואיגרשה ושכיבת אתו יורשים וקא תבעי לה לברתה. אמר רב נחמן ליכא דליסוב עצה דתיזול ותחלה לכתובתה דאימא לגביה דאבוה ותהדר ותירתה מיניה שמעה אזלא ואחלתה. אמר רב נחמן עשינו עצמנו כעורכי הדיינים. מעקרא סבר ומבשרך לא תתעלם, ולבסוף סבר אדם חשוב שאני. אבל אם בא שמעון שעליו החוב וכתב שטר חוב ללוי הלוקח על עצמו נמצא שאין לו לראובן לאחר מיכן לא שימחול ולא שיעשה בו כלום דהא נסתלק ליה ומחילתו לבתר הכי אינה מועלת וגבי לוי משמעון, כדגר' [שם פ"ו ע"א] אמר רב הונא בריה דרב יהושע אי פקח האי מקרקש לזה בזוזי וכתיב ליה שטרא בשמיה אמר אמימר מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא ומאן דלא דאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי ניירא בעלמא. אכפייה רפרם לרב אשי ואגבי ביה ככשורא לצלמי.
